בנימין זאב תיאודור הרצל חוזה המדינה היהודית ואבי הציונות המדינית, דמות משמעותית ובעלת חזון ועשייה. הוא נולד בשנת 1860 בהונגריה, ומאז ועד סוף ימיו הפעילות שלו התרחבה והייתה משמעותית כל כך לעם היהודי בעולם ובישראל. הוא לא ראה את החזון שלו מתממש, אך ביקש שיעלו את העצמות שלו לארץ והוא אכן קבור בירושלים בהר הרצל שנקרא עם שמו. קבלו עובדות מרתקות על החיים של הרצל.
עובדות על הרצל
- הרצל היה כתב בעיתון ווינאי. הוא נחשף במהלך העבודה שלו באווירה אנטישמית שהלכה והתגברה יותר ויותר בצרפת. האווירה הזו העיקה עליו והעמיקה בתוכו את השאלה היהודית. הוא חיפש את הדרך להתמודד מול האנטישמיות. היה שלב בו הוא שקל לצאת בפעילות שתקדם המרת דת המונית של יהודים באותו זמן. זאת במטרה לפתור את ההתמודדות מול האנטישמיות. אך הוא התייאש מהרעיון הזה.
- הרצל נכח במשפט דרייפוס שהתקיים בשנת 1894. מדובר על קצין יהודי מתבולל שהואשם ללא עוול על בגידה. ההמון הפריסאי שקרא קריאות מוות ליהודים הובילה את הרצל לכיווני מחשבה אחרים. הוא רצה למצוא פתרון פוליטי ולאומי. המסקנה שלו הייתה שהקמת מדינה לעם היהודי תפתור את המצוקה ותעלים את האנטישמיות.
- הרצל חיבר חיבור בשם מדינת היהודים. בחיבור זה הוא מציע את החזון הציוני של הקמת מדינה יהודית כדי להתמודד עם בעיית האנטישמיות. החיבור הזה עורר ויכוחים בקרב הציבור. היו את אלו שדחו את התוכנית בשל סיבות אידיאולגיות, אך המוני יהודים אימצו את הרעיונות לליבם וראו בחזון שלו בשורה. למידע נוסף עברו לאתר הספר.
- הרצל ניהל מגעים דיפלומטיים להפצת התוכניות ולקבלת זיכיון = צ'רטר מהסולטן. הוא ראה חשיבות רבה בהכרה הבינלאומית בזכויות של העם היהודי בארץ ישראל. הראייה הזו הייתה הבסיס לציונות המדינית שהרצל ניהל.
- הרצל כינס את הקונגרס הציוני בבאזל – שוויץ, אז הוקמה הציונית העולמית והרצל נבחר לכאן בראשה. הוא ייסד באותה שנה גם עיתון ציוני בשם דיוולט בווינה לביטוי הרעיונות הציוניים.
- הרצל העלה לסדר היום בקונגרס השישי את תוכנית אוגנדה. בתוכנית זו הוא הציע ליישב במדינת אוגנדה התיישבות יהודית. להצעה זו היו מתנגדים רבים והתנועה הציונית עמדה מול סכנה של פילוג. כדי להרגיע את הרוחות הכריז הרצל שזו הייתה הצעה זמנית. עם זאת הפרשה הזו שברה את רוחות של הרצל. אך הוא המשיך בעשייה. הוא נפגש עם מנהיגים מכל העולם ופעל לקידום התנועה.
לסיכום
לאחר שנים של עשייה, בשנת 1904 נפטר הרצל ונקבר בוינה. בצוואה שהוא הותיר הוא ביקש שיעבירו את עצמותיו לקבורה בירושלים. ואכן כך עשו, הוא נקבר בהר הרצל בירושלים אשר נקרא על שמו. הוא אמנם לא זכה לראות את החזון שלו בדבר מדינה יהודית מתגשם, אך הוא כן נקבר בארץ.
