הסכם בין הנאשם לבין רשות התביעה מגלם בתוכו יתרונות אבל גם סיכונים.
במאמר הבא נסביר מהו בדיוק אותו "הסדר טיעון", שמכונה גם "עסקת טיעון", ונבין מתי כדאי לחתום על מסמך כזה
הסדר טיעון מכונה גם עסקת טיעון, אך מבחינה משפטית מדובר על אותו תהליך. זהו למעשה הסדר בין רשויות התביעה לבין הנאשם בכל הליך פלילי וניתן לנהל אותו על רקע תביעות משטרה, פרקליטות או רשות אחרת. בעבירות תעבורה למשל, המטרה של הסדר טיעון או עסקת טיעון היא להשיג הקלה בעונש – בתמורה להודאה.
לאיזה הסכמות אפשר להגיע במסגרת הסדר טיעון?
הסכמה בין הצדדים יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים. אפשרות אחת למשל היא לבטא בתוך הסדר טיעון או עסקת טיעון הסכמה על תיקון סעיפי האישום לסעיפים קלים יותר, בעוד אפשרות אחרת היא להגיע להסכמה לעניין העונש. בכל מקרה, הסדר כזה הוא חוזה לכל דבר ולכן יכולות להיות הסכמות מגוונות שמחייבות את כל הצדדים.
תוכן אופייני של הסדר טיעון
הסדר טיעון מתבצע בין הגוף התובע לבין הנאשם ולכן הוא נחשב להחלטה מנהלית. על מנת שהחלטה כזו תקבל תוקף, צריך להגיש את עמדת הצדדים בכתב ולנסח הסדר שכולל שינוי בסעיפי החיקוק או בעובדות המופיעות בו. לבסוף, מנמקים את ההחלטה בין הצדדים ומוסיפים את החתימה שלהם על ההחלטה המנהלית שמופיעה בהסדר.
היתרונות של הסדר טיעון
חשוב להבין שתביעה שמוכנה להגיע להסדר טיעון מודה באיזשהו מקום בכך שבכתב האישום נפלו כשלים. ללא כשלים כאלה, סביר יותר להניח שכתב האישום יגיע למיצוי ושהתביעה לא תסכים להתפשר. מהצד של הנאשם, היתרון לפיכך הוא שניתן להשיג תנאים טובים יותר עבור אותה עבירה. בעבירות תעבורה שהדין עליהן עלול לנוע בין שלילת רישיון לבין עונש מאסר, הסדרי טיעון כאלה מקובלים ומבוקשים מאוד.
הסיכונים של הסדר טיעון
הצד השני של המטבע הוא חוסר יכולת למצות את ההליך המשפטי גם במקרים שבהם לנאשם יש סיכוי להשיג זכאות מלאה. במילים אחרות, נאשם שחותם על הסדר טיעון למעשה מודה בחלק מהאישומים או בכולם. הסיכון הוא שכך מוותרים על אפשרות הזיכוי המלאה ולכן גם על תנאים טובים יותר של מיצוי ההליך המשפטי.
איך יודעים איזו החלטה לקבל?
נאשמים בעבירות תעבורה לא אמורים לקבל לבדם החלטה לגבי חתימה על הסדר טיעון או עסקת טיעון. נכון שבסופו של דבר ההכרעה היא שלהם, אבל כדאי להם להיעזר בעורך דין מיומן שמכיר את התחום. כאשר עו"ד תעבורה מכיר את התחום, המשמעות היא גם בקיאות בפסקי דין תקדימיים שעוסקים באותו נושא. על רקע היכרות קודמת כזו, לעורך הדין יהיו יותר כלים לבסס את ההחלטה האם לחתום על הסדר טיעון – או לחתור לסיום המשפט.
