מסך הקרנה חשמלי מומלץ – איך לבחור את יחס גובה והרוחב המתאים ביותר ?

פעם אחר פעם, טירוני עולם הקולנוע הביתי שואלים ברחבי האינטרנט את אותה שאלה (או נוסח דומה לה): האם כדאי לי ללכת על מסך הקרנה חשמלי בעל יחס גובה ורוחב תמונה של 2.35 עבור סטאפ  ההקרנה הראשון שלי? התשובה הנפוצה למדי היא: "זה תלוי!". עם זאת, ברוב המקרים התשובה המתאימה ביותר עבור אנשים רבים היא – לא להשתמש במסך הקרנה חשמלי בעל יחס גובה ורוחב תמונה של 2.35 עבור המערכת הראשונה שלהם. אם קיים ספק כל שהוא, עדיף ללכת על מסך 16:9 (1.78) ולהשתמש בו יחד עם המקרן ביחס 16:9 שלכם.

16:19, או תמונה ביחס גובה ורוחב של 1.78, היא טיפוסית/ ופוצה עבור רוב סוגי הצפייה והשימוש ב-HDTV, לרבות גיימינג (gaming).

 

[ ראו כאן מבצעי מסך הקרנה חשמלי באתר היבואן ]

עבור אלה שאינם בקיאים בנושא, יחס הגובה והרוחב (aspect ration) של מסך ההקרנה, או כל מסך לצורך העניין, הוא פשוט היחס שבין רוחבו של המסך לבין גובהו של המסך. לפני עידן המסכים הישנים, מסכי הטלוויזיה הישנים בעלי השפופרת בטכנולוגיית CRT היו בנויים בתצורת יחס גובה ורוחב תמונה של 4:3, או 1.33 (עקב הנוסחה הפשוטה – 4 לחלק ל-3 = 1.33). בזמנו, זה היה סטנדרט תעשיה ברחבי העולם וכל תוכניות הטלוויזיה הוצגו ביחס הגובה והרוחב 4:3 המרובע, וכך גם סרטים רבים. כאשר התקדמנו אל עבר עידן טלוויזיית ה-high definition, הסטנדרט השתנה ל-16:9 (או 1.78 על פי אותה נוסחה שלעיל)) הרחב יותר. במצב זה, גובהו של מסך הקרנה בעל רוחב של 16 אינץ' יהיה 9 אינץ'. מסך הקרנה חשמלי ברוחב 178 אינץ', גובהו יהיה 100 אינץ', בהתאם…בצורה זו, יחס הגובה והרוחב של 16:9 תמיד נשמר. כיום זהו הסטנדרט עבור טלוויזיות או מקרנים ברחבי העולם. כל טלוויזיית LCD בחנות מוצרי החשמל הקרובה לביתכם היא בעלת יחס גובה ורוחב של 16:9, והרוב המוחלט של מסכי המחשב וצגי המחשבים הניידים עושים שימוש ביחס זה, גם הם.

[ ראו כאן מבצעי מקרנים למכירה באתר היבואן ]

1.33, או יחס גובה ורוחב טלוויזיוני קלאסי של 4:3 . נדיר מאוד לראותם בימינו, מלבד תוכניות טלוויזיה קלאסיות ומספר סרטים ישנים

 

המסך הרחב אשר הורחב אף יותר

אז מהי מהות כל הרעש בקשר ל-front projection ו-2.35?

ראשית, עלינו להשתמש בשפה מדויקת יותר, מאחר ושוברי קופות רבים מצולמים למעשה ביחס גובה ורוחב תמונה של 2.39, אשר נקרא בפי רבים גם 2.40, אך עם זאת רוב האנשים אומרים "2.39" גם כאשר מתכוונים ל-2.35 או לפורמט האנמורפי. יחס גובה ורוחב תמונה זה הוא בכ-33 אחוזים רחב יותר מאשר יחס ה-16:9. כך, בעוד יחס ה-16:9 נקרא פעמים רבות "מסך רחב" (widescreen), 2.35 הוא מסך רחב אשר הורחב אפילו עוד יותר. יחס גובה ורוחב תמונה זה נבחר על ידי אולפני קולנוע רבים על מנת להציג סרטים בעלי אזור צפייה רחב מאוד, אשר מציג נקודת מבט ריאליסטית יותר על הנוף ועל האנשים אשר מוצגים בו. רוב סרטי הקולנוע החשובים והגדולים מצולמים ביחס גובה ורוחב תמונה זה. תוכלו לראות את ההבדל הדרמטי ביניהם בתמונה כאן מתחת, בהשוואה ליחס ה-16:9 החתוך אשר מציג את אותה תמונה אשר הדוגמה שלו מופיעה בתחילת מאמר זה.

 

יכול להיות שעכשיו אתם חושבים לעצמכם: "נהדר! אז זה יהיה מושלם עבור מקרן קולנוע ביתי שלי, פשוט ארכוש את זה! ראיתי את סוג מסך ההקרנה הנ"ל בפרסומות רבות ובפוסטים שפרסמו אנשים בעלי קולנוע ביתי באינטרנט, זה נמצא בכל הסטאפים הכי טובים".

אך במציאות, זוהי הנקודה בה הכול מתפרק עבור אנשים שזה עתה רכשו מקרנים חדשים. רבים מהסטאפים אשר באולמות הקולנוע הביתי המאוד נחמדים הנ"ל נבנו על ידי השקעה של אלפי דולרים שהוקצו לטובת טיפול בחדר עצמו ובציוד אשר נמצא בשימוש בתוכו.

אם התקציב שלכם מוגבל, וכמעט ברוב המקרים זהו אכן המצב, יש צורך בחשיבה ובהפעלת שיקול דעת לפני שקופצים על הרכבת ורוכשים סטאפ אשר לא בטוח שבכלל יהיה מתאים או אידיאלי עבור הקולנוע הביתי הספציפי שלכם.

גם לחדר עצמו יש משמעות, משום שברוב החדרים קיים קיר ריק אשר מיועד "לאכלס" את מסך ההקרנה. כאשר אתם מתבוננים על הקיר, תוכלו לסמן או לדמיין גדלי מסך הקרנה שונים על הקיר הנ"ל. רוב הקירות אינם רחבים במיוחד באופן טיפוסי, ורוב הקירות בישראל הם בגובה מינימלי של לפחות 2.5 מטר על פי החוק. כך שלמעשה, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא למדוד את הקיר ולראות מהו הרוחב המקסימלי שתוכלו להשתמש בו עבור מסך ההקרנה שלכם. קחו בחשבון כי ישנו צורך למקם גם רמקולים שקועים או רגילים משמאל ומימין למסך ההקרנה, ולרוב ישנו גם רמקול נוסף אשר ממוקם מתחת למרכז המסך עבור ערוץ האודיו המרכזי. על גבי קיר ברוחב 3.66 מטרים (שהם מעט יותר מ-144 אינץ'), ככל הנראה יהיה לכם שטח פנוי של 3 מטרים (כ-120 אינץ') בלבד לרוחב אשר פנוי לאכלוס מסך ההקרנה. מסך הקרנה קבוע (fixed frame) טוב עשוי לכלול מסגרת רחבה בת 4 אינץ' מסביבו, ובכך הוא למעשה יפחית את רוחב המסך הממשי ל-112 אינץ' בקירוב.

ביחס גובה ורוחב תמונה של 1.78, מסך הקרנה חשמלי אשר רוחבו הוא 112 אינץ' יהיה בגובה 63 אינץ' בלבד. ביחס גובה ורוחב תמונה של 2.39, מסך ברוחב 112 אינץ' יהיה בגובה של 47 אינץ' בסך הכול. כאשר אתם מסתכלים על הקיר בביתכם, האם יש לכם 16 אינץ' נוספים על מנת "לאכלס" את המסך הגבוה ביותר בתצורת 1.78? מדובר ב-8 אינץ' אשר מתווספים לגודל המסך בחלק העליון ובחלק התחתון כל אחד. למעשה, לרוב האנשים יש מספיק מקום על מנת להתמודד עם גובהו של מסך ההקרנה, אך לעתים קרובות אין להם את מלוא הרוחב אשר הם צריכים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה להם. אנשים אחרים עשויים להיות בעלי חדר רחב מאוד, אך עם זאת גם בעל מבנה ארכיטקטוני או אשר כולל ריהוט אשר משפיעים משמעותית על מידת הגובה הפנוי אשר זמין עבורם.

[ראו כאן מדריך מקיף בנושא מסכי הקרנה ]

גובה תמונה קבוע

אוקיי, אז בואו נאמר שבסטאפ הספציפי שלכם הכול מסתדר בנוגע לרוחב, ואתם ממש רוצים ללכת על מסך רחב יותר. דבר זה מוביל אותנו לחלק הבא – התקציב שלכם. תראו, רוב מקרני הקולנוע הביתי בימינו מעוצבים אופטימלית על מנת לעבוד ביחס גובה ורוחב תמונה של 1.78. בדיוק כפי שאין אפשרות לקנות כיום טלוויזיה שאינה בנויה ביחס 1.78, לא תוכלו לקרון מקרן קולנוע ביתי אשר אינו ביחס 1.78. כאשר אתם צופים בטלוויזיה בלילה, כל שידורי הטלוויזיה משודרים ביחס 1.78. כל משחקי הווידאו בנויים ביחס 1.78, ואפילו שהסרט עצמו עשוי להיות מצולם ביחס 2.39, כל הסרטים מוצגים ומופצים לצרכי צפייה ביתית ביחס 1.78. משמעותו של מצב קיים זה היא שאפילו אם אתם ממש מעוניינים בהצגת תמונה ביחס 2.39, עדיין יהיה תוכן אשר יזדקק למקרן שיוכל למלא את מסך ההקרנה ביחס הגובה ורוחב התמונה האמור של 1.78. כל מקרן אשר תרכשו יצטרך להיות מסוגל לעבור בין מצב יחס גובה ורוחב תמונה של 2.39 ליחס של 1.78, בעודו שומר על מצב הצגת התמונה במלוא גובהו של מסך ההקרנה.

דבר זה יכול להתבצע בשתי דרכים

ראשית, תוכלו לקנות עדשה נוספת ויקרה. זוכרים שכתבנו קודם על כך ששכנעו אתכם כי יחס גובה ורוחב התמונה הרחב יותר הוא הטוב ביותר, בזכות אולמות הקולנוע הביתי הנחמדים ההם שהזכרנו לעיל?

 

ובכן, האנשים אשר רכשו אותם, ככל הנראה רכשו מקרנים יקרים מאוד ביחס 1.78, התאימו להם עדשה נוספת אשר מתפקדת כמתאם (adapter), ככל הנראה על גבי motorized sled אשר מסוגלת לנוע ולהתמקם בקדמת המקרן ולהמיר את ה-output ביחס 1.78 ליחס של 2.39. עדשה זו נקראת עדשה אנמורפית (anamorphic). זהו פיצ'ר נפוץ באולמות קולנוע ביתי בקצה העליון. יתרה מכך, אחר היצרנים הגדולים בתעשייה, Panamorph, מוכרים את העדשה היקרה ביותר שלהם במחיר התחלתי של כ-7,000 דולר. עדשה משומשת טובה עשויה לעלות כמה אלפי דולרים. עדשה אנמורפית היא האידיאלית לשימוש מסוג זה, משום שכאשר משתמשים בה עם מקרן בעל מצב צפייה אנמורפית (anamorphic viewing mode), הם מצליחים למנוע את תופעת הלטרבוקס (black letterbox bars) מהתמונה המוצגת טרם הקרנתה ומשתמשים בכל הפיקסלים אשר קיימים במערכת ההדמיה של המקרן על מנת לספק ולשמר את הרמות הגבוהות ביותר של הבהירות שהמקרן יכול לספק. אך עם זאת, אם התקציב הכולל שלכם (לרבות פתרונות סאונד) הוא רק בן כמה אלפי דולרים, רכישת עדשה אנמורפית ככל הנראה אינה באה בחשבון.

דבר זה מוביל לאפשרות השנייה והנפוצה יותר באופן משמעותי, שהיא שימוש במקרן אשר מחזיק בטווח זום (zoom range) מספק על מנת למלא מסך ההקרנה ביחס 2.35 באופן מלא, או למלא את האזור ביחס 1.78 שבתוך מסך הקרנה חשמלי ביחס 2.35 כאשר התוכן המוצג מכתיב מצב כזה. כאשר מבצעים זום במקרן על מנת למלא את מסך ההקרנה ביחס 2.35 באופן מלא, תופעת הלטרבוקס המופיעה בסרטים על מנת להתאימם למסך הקרנה ביחס 1.78 (16:9) זולגים מעבר לשוליים העליונים והתחתונים של מסך הקרנה, ובכך מתאפשר מצב בו החלק העיקרי והאקטיבי של התמונה המוצגת בסרט ה-widescreen ממלאת את המסך לגובה ולרוחב באופן מלא. בניגוד לכך, כאשר מבוצע זום במקרן על מנת למלא את גובהו המלא של המסך בתמונה ביחס גובה ורוחב של 1.78, אתם נשארים עם אזור ריק בצדדיו של מסך ההקרנה (קראו עוד על לטרבוקס ופילרבוקס בהמשך המאמר).  תהליך זום זה עובד בצורה טובה דיה, למרות שכאשר משתמשים במלוא המסך ביחס של 2.35, מספר מסוים של פיקסלים בראש ובתחתית שבבי ההדמיה (imaging chips) של המקרן עדיין משחזרים את ה-letterbox bars, וכתוצאה מכך מתרחש אבדן מועט של רמת בהירות בהשוואה למצב בו משתמשים בעדשה אנמורפית. כמובן, קיים גם אבדן בהירות ברמה שולית מסוימת הקשור להעברת הזום מפוזיציה רחבה לפוזיציה אשר דומה יותר ל-telephoto – וכמו כן, גם בביצוע גלישה (sliding) של עדשה אנמורפית אל נתיב האור, אם אתם בכל זאת מעוניינים להשתמש בעדשה מסוג זה.

כאשר משתמשים ב-"שיטת זום" זו, ישנו צורך בביצוע כוונון הזום של המקרן עצמו מפוזיציה אחת אל השנייה בכל פעם שיש צורך לבצע את החילוף הנ"ל. זו עשויה להיות טרחה רבה עבור רוב האנשים, ובהחלט לא מדובר על משהו אשר משתמש טיפוסי רוצה לעשות בשימוש יום יומי. למרבה המזל, קיימים בשוק מספר מקרנים עם מערכת עדשות ממונעות אשר כוללות פיצ'רים ליצירת פריסטים (presets) אשר מאפשרים לכם להחליף בין הגדרות עדשה מרובות בלחיצת כפתור או שניים. לדוגמה, חברת Epson מציעה כיום את דגמי ה-Home Cinema 4010, 5050 ו-6050 אשר מגיעים עם פיצ'ר זה ונמכרים במחיר סביר והוגן. כמו כן, חלק מהמקרנים של JVC ו-Sony כוללים גם הם את פיצ'רי הפריסטים והעדשות הממונעות, במחיר מעט גבוה יותר מאפסון.

אם תחליטו ללכת בכיוון זה, יש לבצע מדידות, לבדוק אותן היטב ולאחר מכן לבדוק אותן שוב על מנת להבטיח כי המקרן מתאים לחלל באופן נאות מספיק על מנת לאפשר לשיטת הזום לפעול בחלל זה.

 

נחזור לדוגמה שהצגנו קודם לכן, של המסך ברוחב 112 אינץ' וביחס גובה ורוחב תמונה של 2.39. אנו יודעים כי גובה התמונה הוא כ-47 אינץ' כאשר צופים בתוכן ביחס 2.39. אם נשתמש במקרן Epson מדגם HC4010, הנגיש לכל כיס, כדוגמה, בבדיקה של הספציפיקציות שלו באתר של היצרן או ב-מחשבון חישוב טווח ההקרנה של Projector Central, נוכל לראות כי מקרן זה יכול לבצע זריקה לרוחב של 112 אינץ' מהטווח שבין כ-4 ל-8 מטרים מהעדשה אל המסך (lens-to-screen). עם זאת, על מנת למלא את גובה המסך בן 47 האינץ' עם תוכן ביחס של 16:9, המקרן צריך להיות ממוקם בטווח שבין 3 ל-6 מטרים בקירוב. הטווח המשותף בין שני טווחים אלה יצריך שנמקם את המקרן בטווח שבין 4 ל-6 מטרים ממסך הקרנה חשמלי. האם טווח זה מתאים לחדר שלכם?

Black Bars: אי אפשר לחיות בלעדיהם

אחת הסיבות המשמעותיות לכך שאנשים אוהבים את הרעיון של מסך הקרנה ביחס של 2.39 היא העובדה כי סרטים אשר נוצרים ומוצגים ביחס גובה ורוחב התמונה הנ"ל לא יציגו אזורים שחורים נראים לעין (black bars) מעל או מתחת לתמונה המוצגת על התמונה (כאמור, תופעה זו נקראת letterboxing). כל מה שתראו על מסך ההקרנה יהיה הסרט אשר ימוסגר בצורה מושלמת על ידי מסך ההקרנה שלכם, בדיוק כמו שניתן לראות באולמות הקולנוע המסחריים. אך עם זאת, רוב התוכן אשר מופק לצפייה ושידור ביחס 16:9 בפורמט HDTV, ואפילו שוברי קופות רבים אשר צולמו ונוצרו במקור בפורמט 2.39, לא ישודרו עם black bars מעל ומתחת לתמונה המוצגת. לפיכך, כאשר אתם מחליפים או עוברים לצפייה בפורמט 1.78 (או 16:9), יהיו אזורים שחורים משמאל ומימין לתמונה המוצגת. כאמור, תופעה זו נקראת pillar boxing. מסיבה זו, בעוד תצליחו להעלים את ה-letterbox bars על ידי שימוש במסך הקרנה בפורמט 2.35, לא תוכלו לחמוק לחלוטין מביטוי כל שהוא של black bars או masking.

 

סיכום ומסקנות

אם הקיר הפנוי בחדר הייעודי שלכם באמת מצריך מסך הקרנה חשמלי בפורמט 2.35 והתקציב שלכם מאפשר את השימוש בעדשה אנמורפית או את השימוש במקרן בעל פריסטי זום ממונעים (motorized zoom presets), יהיה קשה למצוא תחליף לרמת החוויה המעמיקה המפעילה את כל החושים, ולתחושה שסטאפ אולם קולנוע ביתי בפורמט 2.39 יכול לספק לכם. עם זאת, עבור אלה אשר רק מעוניינים לבצע את דריסת רגלם הראשונה בעולם ההקרנה הקדמית והקולנוע הביתי, הסתמכות על סטנדרט התעשייה אשר הינו פורמט ה-1.78 (יחס גובה ורוחב תמונה של 16:9) היא הדרך הבטוחה והפשוטה להקמת סטאפ אשר יעבוד היטב, משום שהוא כבר למעשה תואם לכל שאר הטלוויזיות שברשותכם ומתאים באופן טבעי לצריכת התוכן שלכם. החיסרון הגדול ביותר של גישה זו מתבטא בכך שכאשר תצפו בסרטי widescreen ביחס גובה ורוחב תמונה של 2.39, יהיו letterbox bars שחורים מעל ומתחת לתמונה – בדיוק כפי שראיתם וחוויתם במשך שנים, כאשר צפיתם בסרטי widescreen בטלוויזיה שלכם אשר בפורמט 1.78. ההבדל היחידי הוא שכעת, אפילו עם מסך הקרנה בפורמט 1.78, אתם תיהנו מתוכן מוצג הרבה יותר משלהב ומפעיל את כל החושים בהקרנה קדמית – חוויה אשר משאירה אבק למסכים שטוחים טיפוסיים בכל פעם מחדש.

על מנת לסכם את הכתוב, להלן רשימת יתרונות וחסרונות אשר תעזור לכם לקבל החלטה לגבי יחס גובה ורוחב התמונה הנכון והמתאים עבורכם.

[ ראן כאן עוד בנושא מסך למקרן באתר ישראל היום ]

יתרונותיו של סטאפ ביחס גובה ורוחב תמונה של 2.39

• מאפשר את השחזור המדויק ביותר של חווית אולמות הקולנוע המסחריים באולם הקולנוע הביתי
• מתאים טוב יותר מאשר מסכי הקרנה ביחס גובה ורוחב תמונה של 1.78 – לקירות מסוימים
• אין letterboxing בסרטים בפורמט 2.39
• עם עדשה אנמורפית, רמת הבהירות המקסימלית האפשרית תושג עם תוכן בפורמט widescreen

 

חסרונותיו של סטאפ ביחס גובה ורוחב תמונה של מסך הקרנה 2.39

• יקר יותר מאשר סטאפ קולנוע ביתי בפורמט 1.78
• מצריך הרבה יותר תכנון ומחשבה על מנת להשיג את הסטאפ המתאים
• עשוי לבזבז גובה קיר אשר זמין למקרן בתוך אולם הקולנוע הביתי
• אפקט ה-Pillarboxing יתרחש כאשר תצפו בתוכן בפורמט 1.78 על מסך ההקרנה בפורמט 2.39
• ישנו צורך לשנות פריסטים (presets) של העדשה, או להזיז את העדשה האנמורפית, כאשר מחליפים בין צפייה בתוכן בפורמט 2.39 לבין תוכן בפורמט 1.78
• בחלק מהסרטים קיימות כתוביות אשר נמצאות מתחת לאזור הצפייה של פורמט 2.39, וכתוצאה מכך הן ממוקמות מתחת לתחתית מסך ההקרנה

 

יתרונותיו של סטאפ ביחס גובה ורוחב תמונה של מסך הקרנה 1.78

• סטאפ מאוד פרקטי, ישר ולעניין, אשר מתאים ליחס גובה ורוחב התמונה של המקרן שתרכשו
• פחות יקר להקמה ורכישה
• מאפשר את גודל מסך ההקרנה המקסימלי בהתאם לגובה והרוחב הזמינים ברוב החדרים
• אפקט ה-pillar boxing אינו מתרחש כאשר צופים בתוכן בפורמט 1.78
• אין צורך לכוונן את העדשה או לבצע זום כאשר מחליפים בין סרטים ביחס גובה ורוחב תמונה שונים
• כתוביות תמיד יוצגו על מסך ההקרנה, היכן שהן מיועדות להופיע

 

חסרונותיו של סטאפ ביחס גובה ורוחב תמונה של מסך הקרנה 1.78

• לא משלהב את החושים באותה רמה כאשר מציגים סרטים בפורמט 2.39. פורמט התוכן הגדול ביותר שתוכלו להציג יהיה תוכן בפורמט 1.78, HDTV.
• סרטים בפורמט 2.39 יסבלו מאפקט ה-letterboxing או ה-black bars מעל או מתחת לתוכן המוצג, כאשר הוא מוצג.
• עלול לא להשתמש תמיד במלוא הרוחב הזמין אשר הקיר שלכם יכול להציע

 

כתב: אריאל פרץ – יועץ מקרנים וקולנוע ביתי.